רקע

ייסוד והקמת בית המדרש "חברותא" הם פרי חזונו ופועלו של פרופ' שאול הוכשטיין. הוכשטיין, פרופסור לנוירוביולוגיה באוניברסיטה העברית, הבחין בצורך ובצמא של צעירים וצעירות המגיעים לפרק האקדמי בחייהם, ומבקשים להמשיך את עיסוקם בתורה לצד לימודיהם באוניברסיטה. פרופ' הוכשטיין פנה לרב שמעון דויטש, שנעתר להצעה לעמוד בראש התכנית ולנהל אותה. כך, בשנת הלימודים תשנ"ה 1995, נבט הרעיון של "חברותא" כבית מדרש ללימוד תורה עבור סטודנטים וסטודנטיות בתוך הקמפוס האוניברסיטאי. לאחר מגעים ופגישות עם סנאט האוניברסיטה זכה רעיון בית המדרש להכרתה של האוניברסיטה העברית, ויצא לדרך כגוף עצמאי המתקיים בין כותלי האוניברסיטה ובברכתה. על אף ששמעו של בית המדרש הופץ בלוחות המודעות בקמפוס בפרסום מינימלי וראשוני בלבד, נפתחה שנת הלימודים הראשונה עם הרשמתם של כארבעים תלמידים, ונסתיימה עם כשישים תלמידים.

בית המדרש בהר הצופים הוא חלוץ בתי המדרש "חברותא", ובמתכונתו הייחודית אף חלוץ בתי המדרש באוניברסיטאות בישראל. ברבות השנים נשמעו קולות המבקשים להביא את בשורתה של חברותא לקמפוסים אקדמיים נוספים, וכך הוקמו שלוחות נוספות של חברותא בקמפוס עין כרם ובאוניברסיטת תל אביב. כמו-כן נתן בית המדרש את סיועו ותמיכתו גם בהקמת בית המדרש דרומא באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. כיום מונה אוכלוסיית בית המדרש בהר הצופים מעל למאה תלמידים מדי שנה, וקהילת בוגרי בית המדרש כוללת למעלה מאלף וחמש מאות בוגרים. תלמידי בית המדרש מגיעים ממגוון חוגים ותחומי לימוד באוניברסיטה, ומשתלבים לאחר לימודיהם בשלל תחומי המחקר והתעסוקה. בין בוגרי בית המדרש ישנם אנשי מחקר, חינוך, רפואה ומשפטים, אנשי מדעי הטבע ועוד. תקופת הלימודים ב"חברותא" נחשבת בקרב רבים מבוגריה כפרק משמעותי ומעשיר אשר הותיר חותם של ממש על תקופת לימודיהם באקדמיה, כמו גם על המשך חייהם הרוחניים והתרבותיים כישראלים וכיהודים הנוטלים חלק במורשת עתיקת הימים של תלמוד תורה ועיון מעמיק בכל חלקיו של ארון הספרים היהודי.

מה לומדים?

"מאי בבל?
אמר רבי יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כד עמוד א"

הלימוד בחברותא מושתת על לימוד רציף של מסכת או פרק מן התלמוד. עיקר הלימוד מתקיים במסגרת 'סדרים' (זמני לימוד עצמי בבית המדרש) בהם התלמידים מתקדמים בלימוד המסכת במתכונת של 'חברותות' (לימוד בזוגות), או בקבוצות קטנות. חברי צוות בית המדרש נוכחים בזמן הסדרים, מנחים ומלווים את הלימוד. הלומדים משתתפים בשיעורי עיון מסכמים, בהתאם לרמתם הלימודית (מתחילים, רמת ביניים ומתקדמים) וסגנון הלימוד שהם מעוניינים בו (מחקרי, למדני, ספרותי), המתקיימים אחת לשבוע.
תלמוד הוא הליבה הלימודית של בית המדרש. הבחירה בו נעוצה בתפיסה הרואה אותו כנדבך מרכזי בחשיבותו להכרת מושגים העומדים בתשתית היצירה היהודית לדורותיה. סגולה נוספת של מסכתות התלמוד, היא העיסוק בנושאים בעלי אופי מגוון – משפטי, חברתי ודתי – אשר מזמנים עיון בקשת רחבה של נושאים המשמעותיים ללומד בן זמננו.
לצד לימוד התלמוד, מתקיימות בחברותא חבורות לימוד הפותחות צוהר לתחומים תורניים נוספים, כדוגמת תנ"ך, סיפורי אגדה ומדרשים, חסידות ומוסר, הגות יהודית מודרנית, ועוד.

 

איך לומדים?

"אמר רבה בר בר חנה: למה נמשלו דברי תורה כאש?
שנאמר (ירמיהו כ``ג) הלא כה דברי כאש נאם ה',
לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד – אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א"


צוות המלמדים בבית המדרש מורכב מגרעין של רבנים ואנשי תלמוד, והוא התרחב ברבות השנים עם השתלבותם של צעירים מתוך הקמפוס. בית המדרש מציע ללומדים מקום לחיפוש אישי, ותחושת ביתיות המזמינה הקשבה ופתיחות. תקוותנו היא שהלומדים יבואו אל בית המדרש מתוך רצון למפגש רענן ופתוח עם הסוגיות הנלמדות, ועם חבריהם ללימוד – סטודנטים מרקעים ומחוגי-לימוד מגוונים.
חברותא רואה כמטרה וכאתגר לזמן מפגש בין עולם התורה לעולם האקדמיה. המפגש שמתגלה לעתים רבות כפורה ומתסיס, בא לידי ביטוי הן בדו-שיח המתהווה כבר בלימוד העצמי בין שפת העולם האקדמי לשפת הגמרא, הן בשילוב מתודות אקדמיות (היסטוריה, ספרות, פילוסופיה ועוד) וכן בהרצאות שונות מפי מרצים אורחים, הבאים ברובם מתחום האקדמיה, המעשירות ומאתגרות את לימוד הסוגיה מזוויות לא שגרתיות.

סביבת הלימוד

בית המדרש מבקש לתת לתלמידיו מסגרת אופטימלית ללימוד מתוך הרחבת הדעת, ועל כן מוקדשים תשומת לב רבה ודגש מיוחד לתנאי סביבת הלימוד. אלו באים לידי ביטוי בפרטים הקטנים והגדולים בחיי היום-יום של בית המדרש: החל בהפקתם והוצאתם לאור של קובצי מקורות ייחודיים המאפשרים הרחבה והעמקה בלימוד המסכת, וכלה בכיבוד מזין ובריא המוגש קודם לסדרי הלימוד. לרשותם של הלומדים עומדת ספריית בית המדרש המכילה מגוון רחב של ספרים, ומתחדשת תדיר בפרסומים חדשים הרואים אור.

חברותא כבית משותף

בחברותא בולט המגוון האנושי הרחב של התלמידים והשילוב המיוחד שנוצר ביניהם. בבית המדרש לומדים יחדיו תלמידים מכלל אוכלוסיית האוניברסיטה: גברים ונשים, דתיים וחילונים, יושבי פריפריה עם יושבי מרכז, בני חו"ל וילידי הארץ, תלמידי מדעי הטבע, החברה והרוח. המגוון האנושי מהווה כר פורה להיכרות עם הזולת, ויוצר בבית המדרש דיאלוג ייחודי.
במהלך השנה מתקיימות בחברותא פעילויות לימודיות וחברתיות שונות סביב חגי ומועדי השנה, תיקון ליל שבועות, שבת משותפת, טיולים ועוד. התלמידים נוטלים חלק מרכזי בעיצובם ובהכנתם של אירועים אלה, מתוך תפיסה שבית המדרש הוא בראש ובראשונה ביתם של תלמידיו.
מסגרת זו של פעילויות מהווה רובד נוסף בחיי בית המדרש, הזדמנות למפגש חברתי משמעותי מזווית אחרת.